שלג צונח לו משמיים
              אל תוך כף ידי הפרושה בתחינה,
              דמעותיי קופאות על אדמת החורף.

     לא יכול שלא לתהות בדרכי חזרה הבייתה,
                כי הלילה זורם לו בנחת,
        ואין לי עוד מושג האם את עדיין שם
           או שאת לבדך באפילה נמצאת.

פונה בבלבול אל עבר הירח בתחינה לראותך פעם נוספת,
         לא לאבד אותך לחלומות של עברי,
         לא לאבד אותך בעולם כל-כך רחב,
כי איני יודע עוד את הדרך לפרוש את רגשותיי בחזרה אל הבית.

השמיים בוערים מדי יום מחדש, צורבים בנשמתי צער,
צורבים בלבי את כל הזכרונות הכי עצובים של חיי!
ככה אני יודע שאני עדיין בחיים, עדיין קיים.

לא יכול שלא לתהות, האם את עדיין אי-שם,
       פורשת כנפיים לבנות מוכתמות בדם אל-על לשמיים,
                             בורחת לך אל-על אל עבר החלום.

אני עדיין פורש ידי בתחינה אל עבר השלג הצונח,
מבקש מהכוכבים לזכור מי אני,
מבקש מהם שלא אתבלבל עוד בדרך חזרה הבייתה...

למה הדמעות שלי עדיין קופאות בנשמתי, למה השלג
 לא נושא את צערי אל האדמה, משקיע את הצער
   עמוק אל תוך נבכי האבדון?

     לא רוצה לבזבז עוד זמן בבלבול וחוסר ודאות,
        רוצה לפרוש את כנפיי השחורות חזרה אלייך,
          חזרה אל העבר המשותף שלנו,
             המקום המוגן שלנו.

            אבחר עוד נתיב שיכבול אותי אליו,
               אבחר עוד דרך לחמוק מהכאב,
                  אבחר עוד זמן שבו אני לא אתקיים.

 אשיר עוד שיר, אפרוש עוד רגש אל עבר השמש!
     אתפוס עוד פתית שלג הנושא עוד משאלה של ילד!
         אחלום עוד חלום שאיש לפני לא חלם!
               רק כי אני יודע שהזמן לא נגמר.

 כאן ועכשיו, אפרוש כנפיים שחורות,
       אפסיק להתמהמה
           בעבר חסר כל תקווה,
     אפרוש זוג כנפיים שחורות לכסות את השמש.

     אפרוש את כנפיי כדי לכסות את השמיים,
        שלא יהיה לי קר,
            שהשמיים לא יהיו עוד בודדים...
                  אפרוש את כנפיי כדי שתדעי,
                         כדי שתדעי היכן אני נמצא
                                היכן אני נמצא כבול ללבך...

18/6/05

טוב... לאמר ת'אמת, השראתי לשיר.
Trinity Blood -Ed- Broken Wings