בשביל מה זה טוב בכלל, הריאלטי?
מה יש בו שתופס אחדים מאיתנו וסוחף אותם פנימה או מרחיק אחרים
בנחרצות בלתי מתפשרת?
כנראה שזה היה ממש בלתי נמנע שהוא יחלחל לאינטרנט ויביא לתופעת
הבלוג.
ואחרי זה גם הריאלטי בלוג.
זו המאה ה-21.

שוטטתי קצת ברחבי הרשת (אהמ), מחפשת פיסת עדן וירטואלית להיאנח
בפולניות (אה) בה והגעתי ל'החדר'.
שהוא לא, ואני מדגישה, הוא לא מקום למידת דברי קודש וטעם.
ניין. כמה נפלא שם.
כמו בבית, אבל עם טקסטורות, פופים ומרפסת סגורה.
ריאלטי חדש הגיח לאוויר העולם, אמנם בקטנה, אבל הוא עוד צפוי
להתפשט כאש בשדה קוצים ברגע שנתחיל להתחמם מחדש.
ההגיון אומר שמקום שיש בו הרבה אנשים, רצוי חסרי תעסוקה במידה,
הוא מתכון בטוח ללוקשים.
אני חושבת שכשהריאלטי נולד לא זו הייתה כוונת המשורר אבל אז
הגיעו פריס הילטון והשנייה ומשם הכל היסטוריה.
החדר לכשעצמו זה דבר נורא נחמד. יש לזה את הצ'ארם, לחדר.
עזרו לגיק מחשבים מרטיט עכברים וממיס כוננים קשיחים לשדרג את
חדרו לחדר, ובכן, משודרג.
החלוץ הראשון של הריאלטי בלוג, לא תעזרו? כל ישראל חברים וזה.
הרי ממילא כולנו נוטפים טוב לב ויום כיפור מתקרב ושאימא לא
תגיד שאנחנו סתם מוכרים את נשמתנו למחשב. כי אנחנו לא. בכלל
לא. לנו יש ריאלטי בלוג, וזה כמעט טוב כמו טלוויזיה, אפילו
יותר טוב כי אנחנו אלו שקובעים ובוחרים ומזיזים והוא זה שנתקע
בסוף עם לקנות, לצבוע ולהשיג מחיר טוב. אנחנו לא פראיירים!
אם אמהר אולי אספיק לארגן תוכנית שעיקרה "המקרר" - איך ייראה
המקרר של משפחת שמואלי בחודש הקרוב כשהזוכה יהיה זה שלא יאכל
את הגבינה עם העובש. נביא איזה דוגמן תחתונים שיבשל פסטה כשלא
יהיה עסוק בלסדר את המקפיא וזה נראה כמו הקונספט הכי מבטיח
בעולם.

ואני, אני בכלל מכורה.
לכל הריאלטי, ובכלל.
אלו מכם שהם כמוני וגם הם בעליו הגאה של ערוץ YesWeekend השטני
בוודאי מבינים את כוונתי ב"אני לא מאמינה שהמתכון להצלחה
משגעים אותם ככה! נו נו נו!" "ומה לעזאזל חשבו לעצמם שם
בהישרדות כשבחרו קאסט אימים שכזה?" הם הרסו לי עונה שלמה של
אתגרים, חסינויות ומועצות שבט. שתדעו.
לפעמים אני יושבת עם הצ'יפס וצופה בעוד שיפוץ מהפכני או עוד
מירוץ מאורגן ומתועד היטב ותוהה כמה כיף זה בעצם להיות שם
ושאני, אחרי שעשיתי שעות על גבי שעות מול המסך הקטן יכולה
בהחלט להרגיש מספיק בטוחה בסגולותיי וביכולת ההצלחה האפשרית
שלי שם.
אבל עד שאני אגיע לגיל שבו אפשר להתחיל הן כבר יחלפו מהעולם
שהם השאירו לו מורשת לא ידועה.
וזה, זה נורא לא בסדר.
אולי בשביל זה בעצם יש בלוג, לתעד את המורשת.
וריאלטי בלוג זה בכלל שדרוג לא נורמלי. פעם מחשב היה בגודל של
חדר, מחר הוא יעשה לכם כביסה וכלים.

ריאלטי זה עסק לא בטוח (אין ביטחון במוסר של המשתתפים! הכל
מכור), אבל אז אני נזכרת בתוכניות בשידור חי ולפני זה -
בסרטים.
משלושתם אפשר לקבל השראה אמיתית.
אם פיט את נורטון מסוגלים לייצר סבון משומן של אמריקאיות
עשירות ב"מועדון קרב", אני בהחלט רואה את עצמי משתכנת בבית
ויקטוריאני עתיק אי שם בסקוטלנד לנד ומייצרת נרות צמרת משעווה
בסגנון בריטי מחתרתי.
ואת כל זה אני אצלם ואתעד ואמכור לערוץ המרבה במחיר.
הו, האוונגרד.