טל עדן / ילדים אבודים |
הפרחים שלך יוצרים מוטציות,
חדר השינה מוצף ניירות בערמות אינסופיות,
אני מתאבדת בתוך מילים כתובות...
לפעמים השכנים מתלוננים שיש ריח של נבלה מהבית,
ואז אני מתחילה לצעוק ואומרת שהם מריחים מהפנים אל החוץ.
הם פשוט מריחים את עצמם.
ובלילה כשאתה פורק בתוכי ילדים אבודים
אני הורגת אותם כל פעם מחדש,
ולפעמים אני מרגישה מתים בתוכי
ולפעמים הם רק נוזל משומש.
ומה שלומך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|