ניצן אלי / דמעה שנעלמה |
כשלעיניים אין כבר כוח
הן מעצמן נעצמות
מסתירות את הכאב
את הדמעות מעלימות
אך הדמעה אט אט יוצאת
ועוד דמעה אחריה נגררת
הבכי המר זולג החוצה
והדמעה שלאחריה אותי שוברת
הדמעות חדלו, ניגבתי את העיניים
שתפתי את הפנים, ייבשתי את הלחיים
אף אחד לא ידע על הכאב החבוי בפנים
אף אחד לא ידע שלפני דקה נרטבו לי הפנים.
זהו, כאן הכל נגמר,
אף אחד לא יידע על הבכי המר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|