אני לא יודע אם יצא לכם להיות חברים של הומו, אבל יש בזה קטע
גדול. תנסו פעם לספר על חבר שלכם סיפור בלי לציין את הנטיות
המיניות שלו. המשפט תמיד יכלול את המילה "ההומו" בתוכו. נגיד
בא לכם לספר על חבר שלכם, גדעון, שהיה בחופשה בצרפת, אז אתם
אומרים "חבר שלי גדעון... ההומו... סיפר לי שהוא נורא נהנה
בחופשה שלו בשאנז אליזה". אין מצב לפספס פה. כמה שלא תתאמצו.
האמת, שזה נכון לעוד כמה מגזרים. בדרך כלל מדובר במיעוטים.
נגיד רוסים. אבל עם רוסים, השם חושף אותם לפני זה. תאמרו: "חבר
שלי איגור..." וכבר ברור במי מדובר. אותו דבר עם ערבים.
מזל שאין לי חבר גמד כושי הומו גיבן עם עין עצלה, אף ענק,
שיניים עקומות ומלא פלולות. תארו לעצמכם איזה סיוט היה לחלוק
סיפורים שלו עם אנשים: "אל תשאלו, חבר שלי רונן ה... נו, זה עם
ה... טוב עזבו, לא משנה".
האמת, חבל שלא עושים את זה עם קבוצות גדולות יותר. "חבר שלי
יפתח... הפולני... קפץ אלי אתמול לשחק יאצי" או "ידידה שלי
אורנה... הנקבה... הראתה לי תמונות מבוליביה".
מעניין עם גם חיזרים עושים את זה. "חבר שלי מורג Z-7,
הטרקולן קפץ אלי אתמול לשמוע פלקיקים."

לא צריך להשמיץ, זה יכול לעבוד גם עם דברים חיוביים. נגיד מי
שטייס או רופא בטוח גם יזכה בציון העובדה. אבל בעיקר אם הוא
אוכל מאחור.