יולי עמיחי / זמן סגור |
יותר גדולים יותר קטנים
אבל יש בהם
את הדבק של החיים.
להם שמש
המחממת את הגב
אפשר שיכאב
והיא משפרת את המצב.
להם פינות
שבהן אפשר לבכות
ולהתנקות.
הזמן שלי כמו אפלה
אין מנוח אין פינה.
ידיים מושטות קדימה
ניסיון להימנע מנפילות
להימנע ממגע מיותר
וממעידות.
ריחות של קיץ, חורף
וגם עונות מעבר
האף כבר אינו מריח
הכל נסגר.
שמש לא עמדה בקור
ובשבר האפור
הזמן לא ריפא
אורכת לה ההחלמה
ומי יודע
מה טוב
מה רע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|