סבסטיאן בי / שוב |
שוב נשמתי יושבת בפינה חשוכה
דמעות נוזלות לכל עבר מתוכה
בשבילה זה כמו אוויר לנשימה
כמו ציפור לנשמה
זה העולם היפה הזה שמחכה לה בחוץ
מתכוון להיוולד
לנוס לכל עבר ולחופש לעוף
אך היא בשלה
שוכבת מרוטשת קרועה מלאה טינה
איננה מסוגלת להתנתק מהכאב
נשמה כלואה בתוך בועה בלב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|