- תגיד ת'אמת, אתה הזזת את הגבינה שלי?
- ווחיאת אומי שלא.
- אה, אז אתה ערבי, מה?
- וואללה כן.
- את הלבנה, הלבנה, ל-ב-נ-ה שלי, אתה הזזת?
- לא מדבר טוף עפרית.
- עכשיו אני בטוח שזה אתה, הלו מג"ב, יש כאן ערבי גנב וגם
שקרן.
- טוף בסדר, תחכה, יביא לך לבנה.
- עכשיו אני כבר לא רוצה, אחרי מה שעשיתם לאבא שלי אני לא
מוותר.
- וואללה לא עשיתי לאבא שלך שום דבר, זה היה אשמתו.
- אתה בא להגיד לי...
- כן, וואללה, התכופף לי מול העיניים אחרי ששבועיים לא דפקתי
אפילו מסמר עשר.
- מה אתה מקשקש? חשבתי שהתכוונת להסתבכות העסקית שלו.
- בטח, אבל ההסתבכות שלו התחילה אחרי שתקענו אותו מאחורה.
- אוי ואבוי, לפני שאבא הסתבך כלכלית הוא נאנס על ידי ערבי!
- ערבים, יא עזיזי, היינו חמישה: אני, חמדי, מוחמד, חמיד
ומחמוד.
- אני לא מאמין, קודם הרסת לאבא שלי את החיים, ועכשיו אתה הורס
לי את החיים.
- ינחם אותך לדעת שהיה לו את הישפן הכי חמוד וחמים במערב העיר
ירושלים?
- באמת?
- וואללה, אפילו חמדי חשב.
- כן, עכשיו שאני חושב על זה באמת היה לאבא ישבן כזה חמוד.
- בטח, רך וחמים כמו מערה של ינשופים.
- עכשיו קלקלת.
- טוף אני ערפי, הדימויים שלי לא משהו.