אהבה.
מה היא?
אומרים שאת האהבה אי אפשר לראות, להריח, לטעום ולשמוע.
אבל אחרי הכל, אפשר להרגיש אותה... הרי זה מה שהיא - רגש.

אז איך יודעים? איך יודעים שזו אהבה?
האם יש דרך בדוקה לדעת אם אנחנו באמת אוהבים מישהו, או שזו
פשוט תחושת בטן? ואם זו כן תחושת בטן אז אולי "האהבה שלי היא
לא האהבה שלו"? אולי מה שאני מרגישה כאהבה, הוא מרגיש גם כאהבה
אבל אצלו זה מרגיש שונה? ולמי זה באמת משנה?!

הייתי רוצה לחשוב שכל מה שאדם צריך לעשות בשביל להרגיש שהוא
אוהב אדם אחר זה פשוט להגיד לו את זה.
אבל זה לא מספיק.
למה?
לא יודעת, זה פשוט ככה.

ולמה קשה לנו להסתכל בעיניים של האנשים שאומרים את זה יותר
מדי?
ולמה כל כך חשוב לנו לבחון את העיניים של האנשים שלא אומרים
זאת מספיק?

כל מה שאני יודעת על אהבה זה שבאמת אי אפשר לראות אותה,
אבל כשהיא נמצאת בסביבה אז הכל נראה בהיר יותר ואופטימי.
ואי אפשר להריח אותה, אבל כשהיא נמצאת באוויר אז כל הריחות
מסביב מתחזקים.
ואי אפשר לשמוע אותה, אבל כשהיא אצלך בראש אז הכל נשמע נעים
יותר.
ואי אפשר לטעום אותה, אבל כשהיא אצלך בבטן אז לאוכל יש טעם טוב
יותר, בהנחה שהצלחת להכניס משהו לפה מרוב פרפרים.

ואי אפשר לדעת אם מה שאנחנו מרגישים זה באמת אהבה, אבל כשהיא
אצלך בלב...
היא נוגעת בנשמה.

ואם אי פעם באמת הרגשתם את כל הנ"ל...
במילה אחת - בורכתם.
אולי תגלו לי איך זה מרגיש.