המילים מציפות אותי, גועשות במוחי.
מילים למשפטים, בתחילה מבולבלים.
משפטים לרעיונות, והמילים מתבלבלות.
רעיונות לשירים, המשפטים מסתדרים.

אני כועס, אני זועם,
אני רגוע, שוב חולם.
ולשיר יש מנגינה, אני שר איתה.

השיר הזה הוא לא עלייך, השיר עליי.
כאילו מתעקש להוכיח, המשכתי בחיי.
אני שר אותו לבד, שר מראש הר.
מה שהיה מזמן עבר, נגמר.

אני כועס, אני זועם,
אני רגוע, שוב חולם.
ולשיר יש מנגינה, אני שר איתה.

לא אכחיש, האמת, מאוד כאב,
אם למישהו לא כאב, סימן שלא אהב.
אך עדיין חיית טרף, תמידי הייתי בלבי,
אפילו את לא שינית אותי.
אני מבטיח לעצמי, ששוב אף אחת לא תצוד אותי.