|
[א]
אינני מכיר
את טובי בנינו,
אינני מכיר
את אבות אבותינו.
מכיר אני רק אחת
שמיטיבה עמי לפעמים
כפני ארץ זרה שטרם יודעת
אם אויב אתה או חבר אתה.
למדתי מהגוף שלה
לדרוך על אדמת ארץ זו,
במילים חדשות
שמרגישות קרוב, קרוב.
לישון אצלה
היה לישון תחת הכוכבים
ולהתעורר בבוקר, ולא להבחין
בין טל לדמעות.
[ב]
בוקר אחד,
נישקתי את כפות רגלייך,
אמרת: "בלי שטויות".
ומאז אני רק חושב
אילו שטויות היו הילדים שלנו
יכולים לעולל. |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.