הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה,
ששמי יהיה חקוק באותיות שחורות.
הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה,
וביום הזיכרון ידברו עלי רק טובות.
יגידו שמלח הארץ, יגידו שהייתי גיבור, שזו זכות גדולה הייתה
אותי להכיר, וזוהי זכות אותי לזכור.

הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה,
יגידו שמותי לא היה לשווא.
הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה,
ושהיה לי לב זהב.
יגידו שאני מגש הכסף, יספרו איך תמיד הסכמתי לעזור, יספרו כמה
קשה עכשיו בלעדי, יבקשו מאלוהים עלי לשמור.

הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה.
הייתי רוצה יום לזכרי.
הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה.
ושהתקווה תתנגן גם למעני.
שמי יעלה לחלל האוויר ואולי בעין מישהו תנצנץ דמעה, לזכרי
ולכמותי מקהלה תשיר, איזה שיר אבל או איזו קינה.

הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה,
וקבל סוף סוף הדר וכבוד.
הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה
פשוט להופיע על העמוד הזה באוניברסיטה יחד עם כל שאר השמות.