|
כי כשהייתי מחזיקה בצווארך
שערי מתבדר ברוח
הייתה עוברת בי תחושה
שהשכינה
לא מתה.
ועל כנפיים עצומות
הייתי מניחה ראשי
ומתאהבת מחדש
בשמש.
וסליחה שנתפסתי
חזקמדי
ואני כבדה לך
כי נפשי
טון-ברזל-מלובן.
אני מצטערת.
אני מרפה.
מאחיזתי
היה שלום,
איקרוס. |
|
|
כל קייץ קורה
דבר מה...
פיני גרשון,
בשיר מחווה
למיצ'ל הכושי
שעשה את שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.