באולם הגדול בפקולטה יש לוחות כאלה
שמתרוממים ויורדים על חוטים
אז כשכולם כבר הולכים ואף אחד לא רואה,
אני בא לשם בשקט, ומשחק עם הלוחות ככה
למעלה ולמטה, למטה ולמעלה,
כמו שהמרצים עושים.
הכי אני שונא את קושי, בגלל אפסילון ודלתא.
את לגראנג' אני די מחבב,
אבל לופיטל -
הוא בהחלט יוצא מן הכלל
תמיד כשאני מנסה לפתור משוואה מסובכת
ולא יוצא לי ממנה כלום,
בסוף מסתבר שבכלל לא העתקתי נכון
את התרגיל.
יש באוניברסיטה טושים מיוחדים כאלה ללוח,
שאפשר למחוק אותם אחר-כך,
ויש להם ריח נורא מיוחד
אז בערך כל שבוע אני מפלח לי אחד הביתה,
ומסניף אותו בחדר להנאתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.