מנסה להצליח,
בדרכים,
לא רואה ת'סוף.
מנסה להשכיח,
אין אור, בקצה המנהרה.
מנסה להפריח,
דברים,
באמצע של שממה.
מנסה להנציח,
הכל,
דממה.

אז אלוהים, תן לי את הכוח,
להבחין בין טוב לרע,
בין האיום והנורא,
תן להמשיך עם השגרה,
שיש בה גם קצת סבל,
אבל הכל יהיה בסדר,
אם רק אמשיך עם השגרה,
בלי טוב וגם בלי רע.

אתה לא מבין מה עובר עליי,
מנסה לשכוח ולא לזכור דבר,
הכל נגמר,
ואין מחר.
זמן לנוח,
לשכב ולא לקום.


זה שיר שכתבתי די מזמן... השנה... כשהייתי עצובה מאוד... אהבתי
אותו... מקווה שגם אתם... חיברתי לו גם מנגינה... ויצא די
טוב...