פגשתיך בהנתקי מענפי
לא ראיתיך, אך הרגשתי בכוחך,
פועל תחתי, נושא אותי ,
נסער וגועש מעלה ומוריד את גופי היבש,
נפתל במערבולות זרמים,
להיכן שתשא אני איתך.

פני נחבטות ברצפת האבן ,
על אף עוצמתך ,או שאולי הרוח שככה,
משכתי מטה.

רחוק מענפי,
מרגישה אותך מרחף סביב
לרגעים מניף אותי שוב,
מפעילה את כובד משקלי ,
מנסה למשוך לבין חריצי האבנים,
למצא מחסה מהעוברים.

מרחוק נשמעים הצעדים הגדולים
בצעד של יאוש , מעוותת את גופי,
מקערת את גבי ,מחכה שתסחוף את האויר תחתיי
שתעיפיני גבוה מעבר לסכנה.
דבר לא קורה.

צל גדול מעלי.
אני אינני.