לא, אני לא עצובה עכשיו
רק מפחדת
מפחדת שוב להישאר לבד.

לא, לא רע לי עכשיו
אני רק מפחדת
מפחדת מדברים שנגמרים לי.

ועושה לי רע לקרוא את השירים שלך,
למה הם לא עליי?

באמת שאין לי מה לחפש במקום הזה,
אם אתה לא נמצא בו!

רק אתה מעציב אותי עכשיו,
כי אני לא חושבת על שום דבר אחר,
ובכל פעם שאני קוראת שיר שלך,
אני אוהבת אותך יותר
ויותר.

אני רוצה לצרוח אליך,
להגיד לך מילים יפות כמוך,
להרגיש אותך, באמת
לדעת שאתה כאן, אוהב

אבל אתה לא.

אתה לא יכול לאהוב אותי.

ובכל פעם שאני קוראת שיר שלך
אני אוהבת אותך יותר
ויותר.

אני אמשיך לרקוד,
לשכוח מצרות,
להסתכל עליך,
ולבכות.


למות.

בלעדיך.