אני מכירה אותך.
את מה שאתה אומר בעיניים
כי במילים קשה לך לבקש.
את הילת המחשבות שמעטרת את ראשך,
אני מכירה.

לפעמים אני יושבת איתך, חורקת שיניים
לא נוח לי בתוך עצמי, כשבינינו רעש שקט.
מתבוננת בך, אולי אתה מרגיש
או אולי מוצא בי הקלה.

אני מכירה אותך כשאתה שותה,
אתה אוהב את עצמך משתקף מעיניי
האינטימיות שלנו לנצח טבועה בכוס יין,
הפראות שלי מתעדנת כששלך מתעוררת
ובעת פיכחות, חוזרת המציאות.

אני אי של נוחות.
אני מידת הליטוף שאתה מחפש,
אני התחושה שמתחבאת במרחק נגיעה.
אתה יוצא אלי לחופשה,
כי אני מכירה.

אתה בדממה לידי
אני נכלמת.
בא לי ללכת ואני תמיד חוזרת,
מקבלת בברכה
את אי הנוחות שכרוך בלהיות לידך.