מנסה להבין קצת את העולם. בלי קתרזיס מיותר. יש לי כמה ביציות
בגוף שקיימות בו עוד לפני שהגחתי לעולם, ואף אחד לא יודע על
דבר שישנה אותם. חומר הגלם שלי להמשכיות כבר מוכן. את שארית
ימי הפוריות שלי אני אמורה להעביר רק בנסיון להשיג את החצי
השני המתאים ביותר.
קצת קשה עם המונוגמיות. לחיות יותר קל. בלי שפה אין פשע מוחלט.
לעולם אריה לא יעזוב לביאה כי הוא חייב לעמוד במילה שלו. הוא
כן ירצח את הצאצאים, אבל לא ילך לכלא. להיפך, יקבל פרס - היא
תזדיין איתו. ואונס? למה לא, מדובר במין חייתי. לאריה עדיף לא
להיפצע משיני הלביאה. עדיף לו גם שהרחם שלה יאות לקבל את זרעו.
יש לו בהחלט זרעים חרוצים - יהיה לה מאבק קשה.
אבל הלביאות גם מוטרפות לפעמים. יש להן ת'כוח לשלוט ולעצב
בדרכן. ואני כנקבה מרוחקת קשורה אליהן. לפחות אני לא צריכה
לקחת אחריות בהתחשב במצבי.