ארבל הכרמלי / ניטול רק פרוסה |
צמא לגופך מתשוקה
אך רווי באהבה,
אגזור לך פלח מן הלבנה
בגביע של צדף
ואזמינך אל חלומי,
בו את ואני
על החוף שוכבים,
אהבה עושים
והלבנה התמהונית
בנו תביט
ותשאל בלי בושה:
"מדוע נטלתם ממני רק פרוסה?"
ואשיבה: "שלא תיגמר האהבה".
16/06/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|