איילת אין / זכוכית |
נחתכות ברצף שורה
נקטעות הלאה
לשורה הבאה
כמו נשברות בעודם ממלאות תפקידם.
האויר בריאותיי חנוק כחוסר מוצא
כלכוד, פנימה והחוצה
כמו חדר עם עשרות דלתות נעולות
וחלון זכוכית אחד
עם מסגרת עץ.
הרגשות בי עמומים כערפל שחר זריחה
מתמזגים אחד עם השני,
נמסים לבלבול מתעתע כערפל.
המחשבות במוחי קטועות כהבזק סערת חורף
כשברי שמש דרך מנסרות
אלף צבעים וצבע אחד
אטום ומלא וקר ולוהט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|