תרה אחר השקט בעיניים ריקות
דממה גוועת במלנכוליה קודרת
זעקות בצללים
נמוג-
מה שהיה
ומה שנותר
לעולם לא ניוותר
לבד.
ללא דבר
ללא כמיהה.
יסורים-
שכול מייסר בחדרי חדרים.
בילבול
ומועקה
מסגפת בי תלמים.
חריצים-
כמו גג העולם
כמו שמיים-
שמיים כבויים.
האור כבה
וגם העיניים
עיניים ריקות.
תקווה-
שחוקה כמטבע
אירוניה.
עירפול אפור.
הקיץ קפוא
כמו שלג נושא
חרש
כמיהות. שחוקות.
יאתה ההתחלה אל סופו של דבר
יכסוף אל כיליון וחורבה
ורסיסי דמי הניגר-
יזהיב כרסיסי גשם
עת גוויעה
עת שתיקה.
חפצה אני להתמוגג.
נוסגת.
נופלת.
שותקת.
דוממת.


העירו לי בשיר לגבי שגיאות כתיב-
יאתה זה לא שגיאת כתיב.
זה פשוט שפה קצת יותר גבוהה.
יאתה זה יכסוף אל--- ילך אל---