הלוואי שיהיה לי תינוק משלי
דם מדמי, אהובי, יקירי
שאוכל להביט בו שעות על שעות
ויחד איתו לצחוק ולבכות.
הוא יהיה יפיפה כמו מלאך משמיים
צח משלג וטהור ממים.
העולם השחור יצבע בלבן
כשיגיח אליו אוצרי הקטן.

קולו המתוק יאבק בדממה שעד כה אפפה את חיי
וכל רגע של זיק שמחה בעיניו יוסיף עוד בריאות לשנותיי.
מפי תפלט אנחת רווחה כאשר יעקוב ילטף את פניו
ולשמע קולות הנשים השרות יודה בעלי לאל אבותיו
על בנו הקטן, הבריא, המושלם שיצא מרגלי עקרה
ובלילה מלא אהבה הוא ילחש באוזני מילים של שירה.

ובצאת הירח הבא מסביבנו השבט כולו יתאסף
וימתין בדריכות עד נחשוף את השם-
החלטנו לקרוא לו יוסף.

ועד צאת החמה כשכולם ירקדו וישירו תפילות הודיה והלל,

לבי יספר לי ששמו של ילדי יחקק בתולדות ישראל.