[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלה רוח
/
אנשים כאלה יפים

אנשים כאלה יפים, שפשוט כואב להסתכל עליהם... משהו בפנים שלהם
כאילו מזכיר נשכחות וצובט עמוק בתוך הלב... כזה הוא היה...
החיוך שלו נגע לי בדיוק בנקודה בלב שגורמת לכל הגוף לרטוט,
ולעיניים לדמוע. והוא כאילו ידע מה הנוכחות שלו עושה למי ששוהה
סביבו, הביט בי עמוק אל תוך העיניים, ואני טבעתי בהן, שקעתי אל
תוך הכאב הנעים הזה, המתוק... רק הזיכרון מעביר בי רעד לאורך
הגב... בררר... כן כן, התאהבתי... חייכתי אליו... כשאני חושבת
על זה בטח נראיתי ממש מטומטמת... איזו הבעה לא ברורה, בטח הוא
תהה לעצמו אם יצאתי מאיזה בית חולים לחולי נפש... אחרת, מי
יחייך לעצמו בכזה אושר עילאי... רוב האנשים הנורמליים פשוט
שכחו להיות מאושרים וחיים את חייהם בעצב אינסופי... הרי למדנו
להעביר ביקורת על עצמנו ועל הסביבה, קיבלנו הכול בקלות רבה מדי
ואולי בגלל זה אנחנו לא מעריכים כלום... ואז הוא קם... התקרב
אלי, אמר לי "להתראות", דחף לי פתק ליד וירד מהאוטובוס... כמו
שאתם מבינים... כנראה שהכימיה הייתה הדדית, והפתק שהוא העביר
היה עם מספר הטלפון שלו... מה שבטח לא תבינו זה את זה שמעולם
לא התקשרתי אליו... דברים נשארים מושלמים רק כשהם בגדר פנטזיה,
המציאות של היומיום הורסת לפעמים כל חלקה טובה. המסתורין,
התהיה של "מה יכול היה לקרות" טובה ממה שיכול היה להיות...
תמיד אומרים "אם לא תנסה - לא תדע"... אני אומרת "לא תמיד צריך
לדעת הכול"...





אנשים כמוני, שמעריכים את הרגעים הקטנים האלה, שמעריכים את
ריח הפרחים, את רעש הגלים, חיוך או פנים יפות, וממש מאושרים
מכך - הולכים ופוחתים....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אוי, מגניב! אני
פשוט יכולה לדבר
ולדבר, שעות על
גבי שעות ולאף
אחד לא יהיה
אכפת. אני
חופשייה כמו
ציפור, אני פשוט
יכולה לדבר
ולדבר ואף אחד
לעולם לא יע


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/05 9:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה רוח

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה