נהרות דם הפקר,
זבו כשיטפון.
כעלט מצרים, השחיר ליל;
ממעל - מלאך האבדון.
רעם המלחמות עמד באוויר, מני קדם.
בני עמים לרוב, מחיר יקר זבחו.
מירושלים עד עמאן, ועד אלג'יריה
נהרות זוועה וכאב, שרך;
מהררי לבנון עד באב אל-מנדב,
דווי וצער רוו.
מספיק דם נשפך;
תחת הלמות פגזים,
לשובעה רעדה הארץ.
להקהות חרבות, זאת העת!
להחליף רובה במקצרה, בשדה מזמרת!
להפוך אזורינו,
לאי של רוגע והשקט!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|