|
אני יודעת שכבר אינך גרה
מאחורי עינייך הכחולות
הפקוחות למחצה
חולמות סולם
של אור
אחר.
את החלטת ללא מורא
להשאיר את גופך
במיטה לעוד שעות פרידה -
לפני המחילה
שוכבת יפה ככלנית בפריחה
אומרת ללא מילה
תודה על שהיה
ויודעת לכוון נשימה אחרונה
לרגע שבו משולבת ידך
ביד המתירה אותך
להיאסף. |
|
|
כשאני שולחת את
לחמי, לאן הוא
מגיע?
ומי שאוכל אותו,
זה טעים לו
בכלל?
ואם עד שהלחם
מגיע הוא כבר
קשה ומלא עובש,
מה אז עושים
איתו?
אחת שואלת כ"כ
הרבה לפני שהיא
מוכנה למסור
אוכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.