בלילה בחושך כשהצללים בחדר
מטיילים על קירות
שומעת את זקנך צומח
ננעץ בלחיי.

אתה ישן את נחירותיך המוכרות
והקולות מבלבלים
את הצללים
שזוחלים אל מתחת לשמיכה
מצמררים את גופי המנסה לדעת
מנוחה לצידך.

כמו לא די -
מגיעה לה בעיתה
הדליפה של הטיפה
ומעידה כי שוב שכחת -
היברזת.
אני שוכבת וממתינה שידמו הקולות
המוזרים של השכנה
בזמן דודים
כדי שאוכל לרכוס את הריסים.

איזו שכונה שקטה
מקום אידיאלי להציב בו מיטה
אמר הקבלן וצדק.
זה רק לי הרעש, של השקט, חזק.