ולעתים
כמו ההיסטוריה כולה
אוחזת בי
ואני מהמרת -
חזקה מספיק,
לא חזקה,
כמו במשחק ניחושים,
המנצח יזכה בכל הקופה.
ולפעמים
לא יכולה להכיל יותר,
לא יכולה
לא
ובאיזו השלמה אתה
מקבל את הדברים
כפי שהם,
באיזה שקט
ראוי להערצה,
באיזו אדישות,
אני כמעט מתפלצת אל מולה,
בכל פעם מחדש.
אני-
בוכה,
זועקת,
מתגלגת בצחוק
ובכאב,
מכה
ואתה -
נותר
עומד ויציב והמבט שלך,
כרוצה לומר -
המציאות אולי נושכת אך אנו
לא יכולים
לנשוך חזרה.
אם כן מה לך בפלצות הזו,
בהתפרצויות הגעש
המלחשות אימים,
נשמי עמוק דעי
אני ראיתי די,
היד עודנה רושמת
והאמת נתונה -
כל אדם
מגיע יומו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.