[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תמונה ראשונה
לילה, חשוך מהרגיל, אין ירח.
אין נפש חיה באזור, חוף הים שקט.
הגלים מתנפצים על הסלעים בלחש, ורק צרצרים משמיעים את קולם.
פתאום צעקה, ועוד אחת.
בחורה בת 27 לערך, נקרא לה רוז.
שלושה גברים מסריחים מוויסקי בגילאי ה-30-35, שלושת גיבורי
הסיפור;
לאחד קוראים לני, לשני קרל ולשלישי פרנק.
לני מחזיק אותה ברגליים, קרל בידיים, פרנק מסתכל מהצד.

תמונה שנייה
גשם יורד, הים פתאום סוער והגלים מתגברים.
היא זועקת לעזרה, אין אף אחד.
לני וקרל צוחקים יותר ויותר חזק עם כל צעקה שלה, פרנק מסתכל
מהצד.
צחוקם נשמע כמו זוג זקנים מצ'ואיסטים, רוז מבועתת.
הולכים לכיוון המזח, הגשם מתגבר, גם הרוחות, הרעמים והברקים.
סירה קטנה מחכה להם.
"שמישהו יעזור לי, בבקשה!!!" היא בוכה, ים של דמעות נוזל
מעיניה.
לני מחזיק ברגליים, קרל בידיים, פרנק מסתכל מהצד.
"אלוהים, בבקשה, עזור לי..." היא מתייפחת בקול רועד.

תמונה שלישית
גל ענק לפתע מגיח מהים, להפתעתם של שלושת גיבורינו.
הגל פוגע בהם, מפיל אותם ארצה, נותן הזדמנות מפוקפקת לרוז
לברוח,
אך היא רק זוחלת לאט על המזח לכיוון החוף, מותשת מדי.
לני וקרל מתעשתים מהר ותופסים אותה שוב,
לני ברגליים, קרל בידיים ופרנק מסתכל מהצד.
זורקים אותה לסירה, עולים גם הם ומשחררים את החבל.
הים סוער, אך להם לא אכפת,
מתבדחים וצוחקים, לני מוציא בקבוק וויסקי.

תמונה רביעית
לב הים, הסירה על סף מהפוכה.
ערפל כבד, גשם זלעפות, לני וקרל צוחקים, פרנק מסתכל על רוז,
רוז חבוטה וחסרת אונים.
לני תופס אותה ברגליים, קרל בידיים,
"נדנד, נדנד, רד עלה, עלה ורד...נדנד..." צוחקים,

שלושת גיבורי הסיפור
לני גבר לבן בן 34 לערך, רזה כמו דחליל,
מזוקן עם שיער שחור המבצבצות ממנו שיערות שיבה,
קרל גבר שחור בן 32 לערך, כרס גדולה ושיערות על כל גופו,
פרנק לובש משקפיים גדולות, צנום וקטן, בן 30, בחור לבן.


"רוצה ללמוד לשחות?" משתעלים שיעול של היחנקות מרוב צחוק.
"לא, בבקשה לא!!!" צועקת רוז מבעד לדמעות.
"חבל מאוד" אומר לני ומסמן לקרל בעיניו,
זורקים אותה לים.

תמונה חמישית
בתוך המים שוקעת לה רוז, נלחמת בצורך שלה לנשום, אך ללא
הועיל.
מאבדת הכרה.
בסירה לני וקרל מרוצים מעצמם ושותים מבקבוק הוויסקי,
פרנק מסתכל על הנקודה בה רוז נפלה למים,
לני וקרל מעבירים לו את בקבוק הוויסקי והוא מסרב.
בינתיים הים בוגד בהם, והם מחליטים לחזור חזרה.

תמונה שישית
רוז נוגעת בתחתית הים הרכה מחול, הרבה מתחת לפני הים.
היא לא מצליחה להבין אך עיניה נפקחות, היא פותחת את פיה
ומצליחה לנשום,
רואה אור לבן מסביבה,
רגליה מתחילות להתחבר יחדיו, קשקשים צומחים להם פתאום על
גופה.
רוז, בת הים, קיבלה עוד הזדמנות, לא מפוקפקת.
היא מתחילה לצלול דרכה למעלה.

תמונה שביעית
בסירה לני וקרל מרוצים מעצמם ושותים מבקבוק הוויסקי,
פרנק מסתכל על הנקודה בה רוז נפלה למים,
לני וקרל מעבירים לו את בקבוק הוויסקי והוא מסרב.
בינתיים הים בוגד בהם, והם מחליטים לחזור חזרה.
לפתע מגיחה רוז, בת הים, ומסתכלת עליהם בזעם,
לני וקרל משפשפים את עיניהם, פרנק מסתכל מבוהל,
היא הופכת את הסירה עליהם, מטביעה אותם אחד אחד.
קודם את לני, מושכת אותו מטה מטה עד לנקודה בה הוא מאבד הכרה,
אח"כ את קרל.
את פרנק היא משאירה למעלה, נאחז בסירה.

תמונה שמינית
פרנק קם מבוהל ממיטתו, חושך בביתו.
הוא פוסע בזהירות לכיוון השירותים, מדליק את האור.
מסתכל במראה, פותח את הברז,
חופן את ידיו במים ומתיז על פניו.
הולך לסלון, מוציא סיגריה מהקופסה ומדליק אותה.
מסתכל על המכתב המונח על שולחן הסלון כבר יומיים.

המכתב
"פרנק אהובי, הקשר בינינו לא הולך לשום מקום,
אתה מרוכז מדי בעצמך ולא נותן לי לחיות את החיים שלי,
ועוד דבר, אתה מסתובב עם שני הטיפוסים המגעילים האלה,
שרק מורידים אותך לתת רמה.
שיהיה לך בהצלחה בחיים,
אוהבת תמיד,
רוז."

תמונה תשיעית
הטלפון מצלצל בביתו של לני,
פרנק מהצד השני.
"הלו?" נשמע קולו של לני עייף,
"עוד שעה נפגשים בחוף הים, תגיע!"
אומר פרנק ומנתק את השפופרת,
"מי זה? פרנק? מה אתה רוצה עכשיו לעזאזל?"

תמונה עשירית
לילה, חשוך מהרגיל, אין ירח.
אין נפש חיה באזור, חוף הים שקט.
הגלים מתנפצים על הסלעים בלחש, ורק צרצרים משמיעים את קולם.
פתאום צעקה, ועוד אחת.
בחורה בת 27 לערך, נקרא לה רוז.
שלושה גברים מסריחים מוויסקי בגילאי ה-30-35, שלושת גיבורי
הסיפור;
לאחד קוראים לני, לשני קרל ולשלישי פרנק.
לני מחזיק אותה ברגליים, קרל בידיים, פרנק מסתכל מהצד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד.
והעיקר לזכור
שהעובי לא
קובע."



אפרוח ורוד מצטט
את חז"ל הגוזל,
בתגובה לחברתו
שהעזה להתלונן
שאיברים
מסויימים בגופו
צרים מאוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/7/05 19:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שגיא

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה