כשתקרא את המכתב הזה אני כבר לא אהיה פה. אני אהיה רחוקה ממך,
מהעולם... אהיה רחוקה מעצמי. איני יודעת אם אני בורחת, אני לא
יודעת אפילו מה אני. אני איבדתי את כולי, קו המחשבה שלי נמחק.
הלב כבר אינו דופק כמו פעם. הפעימות לא נשמעות למרחקים ורק
הרעידות והצמרמורת של הבדידות נשארה.
הזיכרונות האלה, עלייך ועליי עדיין אוכלים את כולי. הנשיקה
האחרונה הזאת נעלמת... המילים  האחרונות נשארות. קשה לי לתאר
את שנינו ביחד שוב, הרי בלתי אפשרי לצלול פעמיים לאותה הבאר
ששותים ממנו.
המבט שלך רודף אותי, המבט המתוק והמלטף... העיניים האלה שבהם
אפשר לקרוא שאני כמו מתה בשבילך ליום ההולדת שאתה חושק כמה
שיותר מהר, מתה מה` שבלתי אפשרי לקבל פעמיים. האהבה שלנו הייתה
חזקה אבל ידענו שמתי שהוא זה יגמר. רק לא רצינו לחשוב על כך
הרבה, העדפנו לזמן להמשיך לזרום איתנו עד שהכל יסתיים. עד
שהפרח של האהבה ינבל ויתפרק. אבל באותם הרגעים, בדיוק באותם
הרגעים הרגשתי באמת מאושרת. כול פעם מחדש אותם הפרפרים בבטן,
הצמרמורת הנעימה מכל לטיפה שלך. אותם הרעידות הקלות מכל נגיעה,
מכל נשימה שלך. כול פעם אותו המעגל הסגור. משהו שהתאדה בשמיים
הכחולים שעליהם אני מסתכלת בעיני. העיניים שבהם הכול ריק, רק
זכוכית עם קור וכאב.
חיוך מזויף שמתפשט על פני על כל שאלה האם הכול בסדר איתי.
המשפט שנכנס עליי כמו סכין, שקרע ושרף את כולי. שמחק הכל באותם
הרגעים.
אני לא יודעת למה עניתי לך אז נחנקת מעט מהדמעות שעומדות
בעיני.
אני זוכרת את הרגע הזה, הרגע שבו אמרת שאתה מקווה שלא תראה
אותי עוד בחיים. אבל מדוע?!
אלוהים, אני שונאת אותך על כך אך עדיין אוהבת בכול ליבי. מנסה
להבין מה המטרה של הפרידה, מנסה להבין מדוע זה קרה. לא מבינה
כלום ונשארת עדיין עם אותו הכאב. הדמעות שוב עומדות בעיני,
יורדות כמו מפל ומוחקות את האיפור. לא יכולה לעצור אותם,
ומצטערת על כול מה שקרה. אני כבר יודעת שאתה עם אחרת ושלא תראה
שוב...
אבל ברצוני היה לכתוב לך את המכתב זה כדי שתדע את הרגשות שלי.
כדי שאולי פעם ראשונה בחיים תבין את חיי, תבין אותי...
אני עכשיו בבועה של עצמי מקווה לטוב יותר, מקווה להיעלם מכאן,
לעזוב הכול לברוח... למקום שבו אוכל להיות חופשייה. מקום שבו
אוכל להתפשט יחד עם הרוח ולבחור את המקום שמתאים לי. בורחת
לתוך האפלה רק כדי לשכוח אותך אך הזיכרון מכל לטיפה, מכל
נשיקה, האהבה שכואבת בליבי תישאר תמיד. מקווה לטוב כמה שיותר,
מקווה למשהו קסום.. מקווה לחדש שיגיע וימלא את ליבי בחזרה.
אבל תמיד תדע שאני אוהבת אותך ובלי תקווה נעלמת מהמקום שבו
הייתי מאושרת, המקום קרוב עלייך, המקום ששם החיבוק שלך שווה
אלף מילים, הנשיקה שווה את החיים. המבט המפנק שחושקת בו תמיד.
הרגעים הקסומים של החיים!