מחר בגן עדן,
כשתעלה השמש מעל ההרים .
אביט למטה, ואקנא בכל האנשים הקטנים.

מחר בגן עדן,
כשתעלה שמש מעל ים העננים,
אביט למעלה, ואקנא בכל האנשים החיים.

אין לזה סוף, זה כל הזמן מתגבר,
הלחץ לרדת, לבדוק אם אני חסר.
אין לזה סוף, אהובה יקרה,
הלחץ לרדת לבדוק אם עליי את בוכה.

מחר בגן עדן,
כשהשמש תרד לרחוץ בים הגלים,
אביט ישר, ואקנא בכם גלים ארורים.

מחר בגן עדן,
כשהשמש עדיין תרחץ לה בין הגלים,
אצטער על שהפסקתי לעצמי את החיים.

אין לזה סוף, זה כל הזמן מתגבר,
הלחץ לרדת, לבדוק אם אני חסר.
אין לזה סוף, אהובה יקרה,
הלחץ לרדת לבדוק אם עליי את בוכה.

מחר בגן עדן, כששמש וירח יתחילו נושקים.
אך אסביר לכם ילדים,
זה כך נפל עליי פתאום, זה לא גן עדן זה גיהנום.