אני מנסה לדמיין שוב את צחוקך
מנסה להרגיש שוב את היד שלך נוגעת בי
רוצה לראות אותך רק עוד פעם
להגיד כמה אני אוהבת אותך!
לא מפסיקה לחשוב על החיוך התמידי שלך,
זה מה שכולם מנסים לזכור הרי, לא?
מנסים להמשיך הלאה ולצחוק על הכל,
להיזכר בשטויות שתמיד עשית,
ואולי... אולי להשכיח את הכאב.
הלוואי ויכולתי למחוק אותך מהזיכרון,
כ"כ כואב שלא יודעים כבר מה לעשות עם עצמך.
מי היה מאמין שזהו הגורל שלך?
עכשיו אתה האיש הכי בודד בעולם
שוכב שם למטה, לבד, לא מבין.
התפזרת לך בין העננים,
משם אתה משקיף על כולנו.

כמה נורא זה לראות איך חבריך נושאים את הארון,
לראות איך מכניסים אותך לבור שחפרו בשבילך,
לשמוע את חפירות הגברים שמכסים את ארונך.

תנוח על משכבך בשלום...