הוא תמיד אמר לי,
אני אוהב אותך.
אתה אוהב אותי? {שאלתי}
כן, הוא ענה.
למה? {שוב שאלתי}

לכם יש תשובה על זה?

כך הוא ענה:

אני אוהב אותך...
כי... טוב לי איתך.
אני נמשך אלייך.
קשה לי בלעדייך.
כייף לי איתך.
אני מאושר בזכותך.
אני נהנה בחברתך.
אני יכול להשוויץ בך מול החברים.
והכי חשוב... אני מאושר איתך!!!


הכל, הכל זה בעצם...
אתה.
טוב לך...


אז אתה בעצם אוהב את עצמך.
ולא אותי.
אני רק משלימה אותך,
את ההנאה שלך.
האהבה שאתה מרגיש כלפיי... אינה אהבה אמיתית.

ובעיניי... זוהי כלל אינה אהבה!...