וזה חוזר אליי שוב ואני יודע שהמוות מגיע
כאילו תמיד חשבתי על זה ואני תמיד יודע
רואה את השאול בעיניי ואת הסוף מתקרב
מקווה שלפחות עם האדמה אצליח להתערבב

לקבל את זה במכה קשה וכואבת
וכשזב בא זה מפחיד כמו סופה מתקרבת
כשזה נגמר הלב נשבר
ופה אני יותר לא נשאר

זה מין פחד שקשה לקבל
זה משבר שאי אפשר לעקל
וזה קורה מסיבה טיפשית
סיבה כל כך לא הגיונית

מוות שהיום אני חושב שהוא צפוי
מחר הוא יהיה מאוד בלתי רצוי
בסוף תמיד יגידו עד כמה אהבו אותי
הם יתפללו לעילוי נשמתי
ואני קבור לעולמי עד
ומבחינתי הוזנחתי והונחתי בצד

ובסך הכל מה רציתי
לא הייתה לי כל מטרה בחיי
וזוהי כנראה המציאות
ואין יותר ממה להתעלם