במקום רחוק בארץ נוראה
שכב וישן הדרקון זגורע
קשקשים של זהב
ושיניים שנהב
וזנבו מצופה בפלדה

בארץ ליד הנהר הגדול
חי הנסיך גלשיר השחור
שריונו הוא הלילה
ועיניו הן פחם
ומזגו אף בגהינום נחשב לחם
אוי לאיש שאת זעם הנסיך יעורר
שכן אותו הנסיך יפורר

בארץ קטנה ממש פה ליד
חי לו בשקט סנדלר נחמד
שמו היה יוסי, יוסי סיוון
והוא הגיבור של הבלדה כמובן

יוסי אהב לצאת לטייל
עלה הרים עם תרמיל ומקל
לבסוף במסעותיו הארוכים
הגיע למערתו של הנורא בדרקונים
זגורע שאג בקול נורא וירק בזעמו אש להבה
יוסק'ה שלנו לא נלחץ וסיגריה הדליק מאותה הלהבה
זעם זגורע ובזנבו הצליף
יוסי לזה אפילו לא טרח להגיב
"חרק עלוב אותך בביס אוריד!"
"אולי" אמר יוסי" אם בניסיונות תתמיד"
פתח הדרקון את פיו הנורא
ויוסי זרק לשם גלולה עצומה
הדרקון השתנק אז וקילל
ומאז זגורע כל הזמן משלשל.

חזר יוסי לביתו מאושר וטוב לב
אך כשהתקרב...
מחזה נורא נגלה מולו
הנסיך השחור עם כל צבאו
משמידים את ארצו הקטנה היפה
זורעים בה הרס מציתים בה שריפה
הלך אז יוסי אל הנסיך האפל
ואותו בקול גדול קילל
"עלוב נפש ובועל עגלים
ככה בחסרי הישע מתעללים?
חסר בינה אונות ואשכים
הפסק להרוס לאנשים את החיים!
שכן אם לא תפסיק
לארצי להציק
אם את ישבנך העלוב מפה לא תיקח
סופך יהיה מר ולעולם לא תברח!"
הנסיך אז בזעם את חרבו שלף
אך יוסי שרק ומסוסו הנסיך עף
בעודו על הארץ חסר אונים
שפך עליו יוסי דלי מים קרים
יוסי צחק לנסיך לשעבר
ובעודו לועג לו הוסיף ואמר
"הזהרתי אותך נסיכי החמוד"
ומאז הנסיך המשוריין הוא פסל חלוד

חזר יוסי לביתו הקטן
תיקן נעליו
תיקן מגפיו
וכאשר הוא שוקע לעוד חלום בו הוא גיבור נהדר
הסיפור שלנו נגמר