|
מחר אלבש את השמלה השחורה שלי
אכסה פניי בהינומה מחוררת
ואעלה אל קברך
אשא הספד בן כמה שורות
שכתבתי בעצמי
ואניח אבן קטנה
למזכרת
הקטנות תנחנה פרח
ששתלת פעם בחצר האחורית
וזו שכבר עמדה על דעתה
תשאל במעלית
הכיצד
קברו אותך חי
בתוך בניין משרדים |
|
|
כשהייתי ילד
חלמתי הרבה על
מלאכים מחוטטי
פנים המכסים
אותי בערמות של
חרא,גם היום אני
לא אוהב שקוברים
אותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.