New Stage - Go To Main Page

דונה ענת אנה
/
נגזר עלי

ברחתי ברוחי,
כי על גופי נגזר להישאר,
אך נכשלתי, אף יותר:
שאננות דחפה אותי
למארב הדיכאון.

אבוי לו,
ולי על שנכנעתי.
קללה על ראש
כל מי שרק אראה.
צמרמורת איומה עוברת בגופי,
כשמחשבות מחלחלות עולות בראשי.

ואז אני צועקת
"די" ואין הבדל.
זועקת בלי מילים
ואין עונה.
בוכה ומטיחה ראשי
בקיר שרק אני אראה.
כי על גופי נגזר להישאר.

כלא הוא כל מקום,
בו לא רצית כלל להיות,
בו החוקים שונים,
בו אין זמנים,
בו לך אין השפעה.

ורק הגוף נשאר כשהיה.
רוחי כבר  נשתנתה לי.
שפופת כתפיים ומצולקת,
לא תישיר מבט.
אך מעצמה, אין בכוחה לברוח:
גם עליה נגזר להישאר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/7/05 4:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דונה ענת אנה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה