עדי מולדן / שירת לבבות בודדים |
ומביטה במים
שדוהרים לקראת הלא נודע
ואת את כה משתוקקת אתם לברוח
למפלי צחוק וחלום.
את מתרוממת, חולצת נעלייך,
פושטת הבגדים שהעיקו עליך כל אותן שנים,
אבל הרוח מזמזמת, מלטפת את אוזנייך
היא מדקלמת שירת לבבות בודדים
הם קוראים לך להישאר.
את קופצת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|