בבאר, כיסא מעושן
כמעט תמיד אחד
לפעמים שולחן מעץ כבד,
כמו מטען רגשי,
לארבעה.
לפעמים שיחה זורמת
כמו קנקן,
כמעט תמיד כוסית של ויסקי
שוב לבד.
רוצה לשבת על כיסא ארוך
כמו הלילה,
מילים באוזנך האפלולית
כמו ג'ויס ללחוש
רק ששם היה זה פאב
ופה זה באר,
כמו ששם מזגת לי אהבה
עד שאמרת וזה נגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.