סופת הוריקן משתוללת,
סופת רגשות סוחפת.
בתחתית המחשבה, הגעתי לניוון התחושה
תוהו ובוהו, המערבולת בשיאה
המציאות המשתנה.

כבר לא מצליחה לזכור
כבר לא מצליחה להבחין בין אמת לחלום.

הטשטוש עטף בערפיליות סמיכה,
המערבולת שסחפה גרמה לתחושה
גרמה לתחושה שהיא באה לעזרתי, מערכת ההגנה שלי.
הקונספירציה שהפלתי על עצמי
זועקת בעיוורון לא מוצאת את סוף המסלול אליו גררתי אותי,
מה עכשיו? מה המציאות ומה האשליה?

איבדתי את תחושת הזמן
איבדתי את הגדרותיי, הכל אפשרי! אין שום דרך מוגדרת ובטוחה
לצעוד בה

כך כשהמובן מאליו התפוגג עם היותי אני,
יושבת מסתכלת, צוחקת, מוקפת באנשים אבל כמו בבועה מבודדת
בועה מבודדת מהעולם ובתוכה מערבולת סוחפת
סוחפת מחשבות בלתי נפסקות, משגעות מדעה לדעה, מטשטשות את
ראייתי
חוסר היציבות שזעזע את עולמי.