|
דק דק
נטחנת נשמתי
בין אבני הריחיים
של החיים והמוות
אט אט
הופכת נשמתי
לאבק
לגרגרים הנידפים ברוח
דרומית מזרחית
העולה מן האוב
ולמרות
שאין בי פחד
מן החיים
או מן המוות
בנפרד
כאשר חוברים הם כוחות
נשמתי אבודה
ובצומת דרכים
אמסור את נשמתי
לשליח האל
או לשליח השטן
זה היחשוק בה יותר
ובדממה אעלם
ואסיים ימי
כמדומני
שאת נשמתי כבר מכרתי
במחיר חיי |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.