רונה חיים / סף הייאוש |
יודעת אני שכל הזמן טועה
על כן, נוטה אני לשבת
ולחכות
לרגע של הילה
שופכת מים על האש
אך האש עודנה להבה גדולה
והזמן העוצר כשאני מביטה
רץ לאן
שהדרך מובילה
כל כך מקווה שוב להאמין
במה שכל חיי לא האמנתי
ראשי צלול
ממחשבות שקטות
ומבקש מה שלעולם לא ביקשתי
אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|