|
שיר נחמד שכתבתי קצת אחרי השחרור מהצבא...
הממ... שיר מאוד אישי שלא חשבתי שאשמיע.
סה"כ סקיצה לא מעובדת במיוחד (זה היופי בסקיצה)
מילים: אנוכי לחן: אורון בן ארי (המקסים והשרמנטי)
תקשיבו למילים... ולעולם אל תהיו בובות.
בובה על חוט רוקדת
כשמכתיבים לה את הקצב
היא מסתובבת ונופלת
לא עוזבת ת'במה
בובה על חוט רוקדת
כשמכתיבים לה את הקצב
היא מתרוממת ויורדת
וכולם בוהים רק בה
שם לבד, מושלמת יעילה...
בובה על חוט יושבת
כשהמופע נגמר
וכשכולם עוזבים ת'חדר
רק החוט איתה נשאר
והוא חלש רופף
ואין יותר כבר קצב
בובה על חוט רוקדת
נשארת עם העצב
שם לבד
מוטלת על המראה
שם שקטה
יושבת לבדה, לבדה. |
|
|
א': שמתי לב
למשהו מוזר.
ב': מה?
א': שמתי לב שאת
כל הדיאלוגים
בינינו תמיד אני
מתחיל.
ב': וואלה?
א': וואלה, נראה
לי שזה בגלל השם
שלי.
ב': וואלה? רוצה
להחליף שמות?
א': מה זאת
אומרת, אני אהיה
ב' ואתה א'?
ב': כן.
א': טוב.
ב': שלוש ארבע
ו...
ב': וואלה,
סחטיין עלייך
ועל הרעיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.