|
כמו הרותם עליו חניתות
פרחיו אדומים, חסרי נחוחות
מאדמה יבשה חותר לרקיע
ירוק וסבוך, את הנוף מפקיע.
שרביטן זקוף, חנית אהבה
במפגש גופותינו סכין של קרבה
מחולל ומרקיד אברים ותחושות
פורקן של דמים, פרץ דמעות.
עמוק בתוכך מאבד את דרכי
בין סער לשקט טווה חלומי
בסער לשון ומפגש של פיות
מרטיט את גופך, מצית ציפיות.
מחפש שרביט ומוט מלוכה
לענוד לראשך מתת אהבה
להכתיר נשיות חבויה ונסתרת
הפורצת לחופש אהובה וסוערת. |
|
|
חזרתי מבה"ד אחד
ביום חמישי. אני
לא מבין. באתי,
רצתי, נשכבתי,
יריתי,
התפלצנתי,
התפלצנתי,
התפלצנתי,
שמרתי, לא
נרדמתי, צעדתי,
קיבלתי סיכה. מה
הקטע, לעזאזל?
- מ"מ מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.