|
לא אמרתי לך בני
שחולות נודדים לפתחנו יגיעו
לא גליתי לך שסופות המדבר
את עינינו ידמיעו.
לא אמרתי לך ילדי
ששיברו של חלום לא נמצא
לא לחשתי לך
שבאהבה יש דרכים ללא מוצא.
לא אמרתי לך
שנפשנו תתכסה צלקות
לא סיפרתי לך
ששנותינו קצרות
והדרכים ארוכות.
לא אמרתי לך בני
שלעולם יהיה הספק
לא סיפרתי לך שהבטחון
כצל הוא חומק.
לך לא אמרתי
שהארץ לא תשקוט
שורות הקברים אותה יעידו
לא גיליתי למענך
את מעיינות המרפא
לפצעים שלעולם לא יגלידו.
ילדי שלי
עוד זאת לך אומר
כשהנפש עייפה והיין מר
כשהדאגה מכרסמת
והכאב לא נגמר
צערך בני הוא צערי
עמך אז אהיה יקירי
אני ושירי.
וכאשר העצב אותך יעטוף
ביבבה חרישית שאין לה סוף
כוון מיתרך לקולות אנוש
פתח חלונך אל תחשוש,
נצור הספק שלא ישכח
נשוף בתקוה שלא תדעך.
לבני ליאור
2001 |
|
|
אני ואתה נסלנגן
את העולם...
אני ואתה אז
יבואו כבר
כולן...
אמרו את קודם
לפני זה
משנה...
כי אני חותם
בסוף הסלוגן
הזה.
יוסי עמוס חזה
מגיש: סלוגן
בציבור, מנחה:
גבי ברלין,
בתפקיד אורח: זה
שמאשר את
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.