|
אני רואה את העייפות והייאוש שבעינייך,
מעליהם את החיוך שעל שפתייך.
תמיד אמרת שהמציאות היא מעבר לכל דמיון.
העצבות שניצנצה בזווית ההבעה.
השתיקה שהחרישה את עולמך.
תן לי להיות האדם שיכיר אותך מבפנים, שם תוכל לפשוט את
תחפושתך.
כווייה ישנה, כווייה חדשה, זלגה דמעה.
סיפור בעינייך אני רואה.
חשה בפגיעות שמסתתרת מאחורי המסכה.
תן לי לדעת מה המגפה שתקפה את עולמך.
תן לי להיכנס ולהיות חלק ממך.
מחפשת את הסערה שבליבך.
מחפשת את סערת הרגשות שדעכה.
תאהב! תשנא! עד מלוא ההרגשה.
להזיז את המחסום שבתוכך אני רוצה.
תן לרגש בך לפעום מההתחלה.
הכווייה, זלגה דמעה.
סיפור בעינייך אני רואה. |
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.