קבעתי פגישה עם עצמי במקום מרוחק לשיחת נפש  ארוכה ונוקבת.  
כך על החוף מול הים על רקע צריחת השחפים,
רישרוש הרוח בתרנים
ולשאונם של גלים המאיימים לסחוף את המזח בגלישה סוערת לויכוחים
אילמים.
יש ימים בהם אני מחפשת מסתור ממני, אך יש שאני מתגעגעת.
הזדקנתי, אני מיושבת, מתישבת, מנסה לרסן את עצמי המתילדת
בנבצר ממני.
זה מביך כשילדה, עם מצח לנצח, דרה לה בתוכי משוטטת במחוזותי
כדיירת מוגנת של עמידר.

קבעתי פגישה
עם עצמי-
הגעתי בזמן.
ישבנו על מזח מול הים
שאונו הסתווי האפיל
על סערת ויכוחנו
הנואל.

אני מאוהבת-
בעצמי באופן הדדי
במבוכה המסרבת
להתקפל למקומה באלבום
זיכרונות נעורים.
עצמי שלי, בשרי ורוחי
זוקפת סנטר מתריס
אל גל-מעיד
משכננו המתבלה
ונרטב ממפץ של נד
בבטן הרכה.