יושב בסלון במבט מטורף
הרדיו דולק בעוצמה זעירה
להסיח אותך, אך לא להעיר שותפיך
שאינם מוזמנים אליי חג
רק אתה בסלון והבאנג
מלחש ונושף ושואף, מתהפך בקירבו
וזרימת האויר האיטית מן הדלת החוצה
זוחלת לאט כמו הזמן
כמו זחילת המחשבות אל העבר
כמו זחילת הפחד אל מחוץ לגבולות המציאות
וזחילת המציאות אל הלא מוסבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|