מוות מפעפע בך
כמו רעל בעורקיך הקטנים.
האם יש יציאה?
זו תמיהה או סתם שאלה שנמצאת אי שם במחשבתך.
אין דרך יציאה,
אין דרך יציאה מן התסבוכת הנוראה.
חלום שהתנפץ משאיר סימנים שמסכנים את החיים השלווים.
החלום שהתנפנף השאיר סימנים ברגע של יאוש.
סימנים שממאנים לעזוב אותי.
ביום ברגע הם צורבים אותך בגופך
ככאב של שריפתה הנוראית של האש
שצורבת בידיה את כל מה שנקרה שם בדרכה.
תחושה אופפת אותך
תחושה של הרגע שלפני
ממצב שממנו לא ניתן לדעת
האם ישנה ממנה דרך יציאה?
ההרגשה כך משתנה מדקה לדקה
בעוד הכמיהה לרצון להחזיק ברצון בדבר
שלא יפרח ממך ויעזבך.
כנוצה שמעופפת בין שמים וארץ
אבל,
אתה כה עיקש מנסה להראות שהמצב יסתדר
ושכלום לא יקרה.
אתה יודע שבזמן האחרון עבר עליך המון:
מריבות עם ההורים שמהן לא ידעת איך תסבוכת זו תפתר.
בעיות עם המערכת מיסתורית שכזו.
שכל גורלך מצבך עומד להשתנות.
בלי לדעת לאן יתגלגל המצב שכרגע הוא כה עדין.
אתה ודאי חשבת לנסות בבת אחת למצוא את
ה פ ת ר ו ן
וראית שזה מצב שיגעון.
אתה היית שקוע עמוק בתוך עצמך,
לא הבטת לעבר האנשים החשובים לך.
רגשותיהם ממש לא ענינו אותך.
אתה רק חשבת איך פתרון מסויים
שיגמור את סבלך
ברגע הראשון.
עוד לא הבנת שאולי לך לא אכפת משום דבר
חבר,
זהו אינו פתרון זמני אלא הוא נצחי ודי אכזרי.
תחשוב על אנשים קרובים כיצד ירגישו כך לפתע,
ביום בו תעלם מהאופק כמו נוצה המעופפת ממקום למקום ללא סיבה
ללא הסבר.
חשבת על זה?
בוודאי שלא.
רק תזכור רק אנשים בעלי אופי חלש מעלים בדעתם מחשבות שכאלה.
לא יאומן שאכן חשבת על זה.
האם המצב שקרה שינה את קווי מחשבתך שבדרך כלל היא צלולה.
רק תזכור משפט שהוא חשוב:

החיים הם יפים
שמור עליהם
ואל תנסה בבת אחת לקטוע אותם.
למרות שישנן בעיות ומצבים שלא ניתן לראות יציאה מהם.
יש סיכוי גדול מאוד לצאת מזה מבלי לסכן את הדבר הכה חשוב את:
ה     ח       י      י      ם    . . .