איך לתאר ת'הרגשה כלל איני יודעת,
ונמאס לי משטויות כל פעם להתרגש
אז הפעם אני כותבת באופן אוטומטי
ומה שיוצא לי, זה מה שיש.
כמו לא להיות נוכחת במציאות הזאת,
להסתכל בחלון ראווה על הזמן שעובר
בלי היכולת לגעת, להשתתף ולשנות,
ופשוט לבהות בשבילים שאתה לא בוחר
גם אני לא בוחרת! לא נותנים לי לבחור
נולדתי ומגילה הייתה קשורה לרגלי
ובה כתוב בכתב שחור - הגורל,
להיות בובה בחלון ראווה אבל מהצד השני.
אני כמו ציפור בכלוב ללא מפתח,
שתדע שגם בי בוהים מהצד
והם אלה שמבקשים שאשיר להם משהו,
אבל אני לא שרה כשאני לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.